איכות מי השתייה בישראל נמדדת בכל רשת אספקת המים והבדיקות כוללות בדיקות מיקרוביאליות ובדיקות כימיות. חדירת מים מזוהמים למערכת מי השתייה עלולה לגרום לפגיעה בבני אדם ובבעלי חיים. במקרה של ממצאים חורגים, מבוצע טיפול מיידי במים ובמערכת האספקה ונערכות בדיקות נוספות.
מדי שנה משרד הבריאות מבצע בדיקות איכות למי השתייה בישראל,
התקנות בנושא מי השתייה קובעות את איכותם התברואתית של מי השתייה, ומיועדות בראש ובראשונה להבטחת בריאותם של ציבור המשתמשים במים לשתייה, לבישול לרחצה ולשימושים ביתיים אחרים. התקנות מהוות בסיס מחייב, מקצועי ומתקדם לאספקת מי שתיה בטוחים בישראל.
החקיקה מגדירה את הדרישות למניעת זיהומים של מערכות אספקת מי שתייה שנובעים מהמצבים הבאים:
- זרימת מים חוזרת – זרימת מים מזוהמים לתוך מערכת אספקת מי שתיה בכיוון הפוך לכיוון הזרימה המתוכנן.
- חיבורי כלאיים – יצירת קשר פיזי בין מערכת מים לשתייה לבין מערכת בה המים אינם מיועדים לשתייה.
הפתרונות הקיימים למניעת זיהומים: מרווח אוויר ומז"ח
מרווח אוויר – על מנת להבטיח כי איכות המים המסופקים לא תיפגע יש לדאוג ככל הניתן להפרדה מוחלטת בין מערכות מי שתייה לבין מערכות מים שאינן מיועדות לשתייה. ההפרדה הבטוחה ביותר היא מרווח אוויר בין צינור הזרמת המים לבין השימוש בהם.
אביזר מניעת זרימה חוזרת – מז"ח – במקומות בהם הפרדה של מרווח אוויר אינה אפשרית יש לבצע את ההפרדה באמצעות התקנת אביזר למניעת זרימה חוזרת (מז"ח). יצויין כי חיבור כלאיים בין קלחין או שפכים למי שתייה הוא אסור.
חובה להתקנת מז"ח חלה על עסקים ובתים פרטיים ומשותפים.
בדיקות להבטחת איכות מי השתייה בישראל מתבצעות על-ידי ספקי המים ועוברים במידת הצורך טיפול יסודי ומקיף להרחקת מרכיבים בלתי רצויים, העלולים להזיק לבריאות האדם.
בדיקות לאיכות מי השתייה בישראל נעשות לפי התקנות ומתייחסות אל:
- קבוצות החומרים המגיעים ממקורות טבעיים כמו מיקרואורגניזמים ואצות
- מרכיבים המגיעים למים ממקורות שאינם טבעיים כמו מיקרואורגניזמים שמקורם בזיהום אנושי ובעלי חיים; מרכיבים כימיים המשמשים את האדם בתעשייה ובחקלאות ועלולים לזהם מקורות.
חשוב לציין: כל מקור או מתקן טיפול שאינו עומד בדרישות התקנות – נפסל, ואינו מספק מים לשתיה.